איך לשרוד את גיל ההתבגרות-מדריך להורים 

איך שורדים את גיל ההתבגרות?  מדריך להורים

יש לכם מתבגר בבית ואתם מרגישים שהיחסים אתו נעים סביב ציר של ריבים בלתי פוסקים וויכוחים?  מודאגים מהתנהגותו של ילדכם המתבגר ולא יודעים איך להתמודד אתה?

לפעמים כל שאנו צריכים כדי לפתור בעיה הוא להסתכל עליה בצורה אחרת:

ראשית כל ברצוני להציע דרך שונה להסתכל על המצב. משליטה להשפעה. תפקיד ההורה אינו לשלוט בילד. הילד הוא ישות עצמאית נפרדת. עם זאת, להורה השפעה רבה על עיצוב אישיותו של הנער. על מנת להשפיע, חייב שיהיה ערוץ תקשורת פתוח בין ההורה למתבגר ותחושה של הנער שהוא יכול לשתף את ההורה ולסמוך עליו. חשוב לזכרו שבמקום בו ההורה נעדר, ימלא המתבגר את החלל בדמות אחרת שתהווה עבורו סמכות ובמקרה הטוב תהייה זאת דמות חיובית.

על ההורה להבין שהמתבגר אינו פועל נגד ההורה אלא בעד עצמו ולהימנע ככל האפשר מעימותים על רקע של עלבונות מיותרים. על ההורה לשאול את עצמו על מה שווה לו להתעקש ועל מה אפשר לוותר. בעניינים בהם לא מדובר באפשרות לפגיעה או נזק משמעותי למתבגר, אני מציעה ל הניח למתבגר להתמודד וללמוד מהתוצאה הטבעית של מעשיו. לדוגמא, חדר לא מסודר הוא רק חדר האם שווה על רקע זה להעכיר את כל היחסים?

הורים למתבגרים צריכים לתרגל מיומנויות חדשות וחשובות. לדוגמא, להיות חרשים לפעמים, להעביר הלאה, לקחת נשימה עמוקה ולא להגיב על כל שטות ועלבון שהנער מוציא. אפשר ניתן לומר לו, זה לא נעים לי ואני מתרחק עכשיו. אין בכוונתי להציע שעל ההורה לוותר ולא להשפיע על הנער, אבל לעשות זאת בחוכמה וביעילות.

• כדי לקבל שיתוף פעולה מרבי של הנער יש לנסות להגיע למקסימום הבנות. איך עושים זאת? במקום להגיד לו "תחזור ב 12 בלילה ולא ב 2, כי ככה אמרתי" (דבר שיעורר התנגדות מיידית). אמרו לו " 2 בלילה זו שעה מעוד מאוחרת להסתובב בחוץ, 12 זו שעה סבירה". יתכן שבסוף תתפשרו על 1 בלילה אבל זה יהיה בהסכמה הדדית ומתוך כבוד הדדי. 

• כשהנער לא עשה משהו שאמרתם לו לעשות כגון, מטלות בבית וכדומה, במקום להתעמת איתו ולהיגרר לויכוח שרק יעכיר את האווירה תנו לו אפשרות לרדת מהעץ, תגידו לו "אני מבקש שתעשה את המשימה הבאה". תאפשרו לו לתקן את מה שלא עשה מקודם. 

• זכרו תמיד, אתם לא במלחמה. במלחמה מנסה כל צד להחליש את הצד השני. מטרתכם הפוכה והיאלהעצים את הנער כדי שיוכל לצמוח להיות מבוגר עצמאי ומתפקד. אם תקשיבו לנער, תתנו לו תחושה שהוא חשוב ובעל ערך ע"י כך שתעודדו אותו ותשבחו אותו כשהוא עושה משהו טוב, רבים הסיכויים שהוא יקשיב לכם וישתף פעולה.

• להיות ברורים, עקביים והחלטיים. אם אנחנו ברורים לעצמנו אנחנו משדרים את זה גם לילדינו. ילדים יודעים להבדיל מתי ואיפה יש פתח למשא ומתן ומתי אין. כשאנחנו ברורים לעצמנו ולילדנו, אנחנו עוזרים להם להבין מה נדרש מהם. כך אנו עוזרים להם לעמוד בדרישות.(הדבר נכון במיוחד לילדים בעלי בעיית קשב וריכוז שם יש קושי לתרגם את ה"מה" ל"איך")

• היו יצירתיים. כשניתן תנו לילדים כמה אלטרנטיבות לבחור מהן. כך הם ירגישו שיש להם השפעה על ההחלטות, בעוד אתם קובעים את המסגרת.

ולבסוף, הזכירו לעצכם מדי פעם משהמתבגר נוהג כפי שהוא נוהג כחלק טבעי מתהליך התפתחותו, ולא כדי לעצבן או לאמלל אתכם (גם אם לפעמים זה ניראה ככה...). וכי קריאת התגר שלו על המוסכמות היא הדרך שלו ללמוד את עצמו ואת כוחותיו.

שתהייה לכם התבגרות נעימה...